מאת עופר לקסמן – חוקר בפסיכולוגיה התנהגותית, מנותח בריאטרי ומפתח שיטת BariMFרבים מהמנותחים סוחבים איתם את ילדותם: הערות, הצקות, תחושת שונות. השאלה שרבים שואלים את עצמם היא אם הסיפור הזה נידון לחזור על עצמו גם אחרי הניתוח.
הרקע
ההשמנה בקרב ילדים בישראל עלתה בחדות לאורך העשורים: בשנת 1970 רק כ-5% מהילדים סבלו מהשמנת יתר, ובשנת 2018 כבר כ-35%. מחקרים מראים שילדים בגילאי 5–13 עם עודף משקל משמעותי צפויים, ברובם, להמשיך לסבול מהשמנה גם בבגרות. רבים מהם מגיעים בהמשך לניתוח בריאטרי – יחד עם המטען הרגשי של השנים ההן.
הממצא שהפתיע
במחקר שלי בקרב מנותחים בישראל לא נמצא קשר בין חוויות ילדות, כמו עודף משקל בילדות, לבין ההצלחה הכללית של התהליך. המשמעות: הצלחת הניתוח תלויה יותר במצב המנטלי ובמוכנות לשינוי של המנותח הבוגר מאשר בעברו.
זו בשורה חשובה. העבר משפיע על מי שאנחנו – אבל הוא לא גוזר את התוצאה. מה שקובע הוא מה שעושים עכשיו: השינוי המנטלי-התנהגותי, המוטיבציה הפנימית והסביבה התומכת.
ומה עם הצלקות?
בפרסום נוסף שלי בחנתי את ההשפעה של עודף משקל ובריונות בילדות על המוטיבציה ועל שימור אורח החיים החדש אחרי הניתוח. הצלקות הרגשיות האלה אמיתיות, והן לא נעלמות מעצמן עם הקילוגרמים. בקרב אנשים עם השמנת יתר נפוצים יותר דחייה חברתית ופגיעה בהערכה העצמית – ואת אלה צריך לטפל באופן ייעודי, לא להניח שהניתוח יפתור אותם.
שאלות ותשובות
האם מי שהיה שמן בילדות יתקשה יותר אחרי ניתוח בריאטרי?
במחקר של עופר לקסמן בקרב מנותחים בישראל לא נמצא קשר בין עודף משקל בילדות לבין הצלחת התהליך. ההצלחה נמצאה תלויה יותר במצב המנטלי ובמוכנות לשינוי בבגרות.
האם בריונות בילדות משפיעה על החיים אחרי הניתוח?
הצלקות הרגשיות של בריונות והשמנה בילדות לא נעלמות עם הירידה במשקל, ויכולות להשפיע על המוטיבציה ועל הדימוי העצמי. לכן חשוב לטפל בהן באופן ייעודי כחלק מהתהליך.
המידע במאמר נועד להרחבת הידע בלבד. הוא אינו מהווה המלצה רפואית או תחליף לייעוץ של הצוות המטפל – כל שינוי בתזונה, בשתייה או בתוספים יש לבצע בהתאם להנחיותיו.
